הרבה זמן פחדתי להודות שמה שאני מחפשת כדי לפתוח את העשיה ואת השפע בעסק, לא נמצא בשום מקום שחיפשתי. במשך שנים פחדתי לפרוץ את המחסום האחד הזה שבתוכו נמצא הפיתרון –
לכאב שאני לא נוגעת בו. לכעס שאני לא מעיזה לפתוח בתוכי מפחד שהוא יהרוס. ליצירה שלא נובעת מתוכי כמו שהייתי רוצה. לעשיה שעומדת במקומה. לכסף שמחכה לה כבר שתיפתח ואז גם הוא יבוא.

פחדתי מהאנרגיה היצירתית העצומה שבתוכי. מהעוצמה הנשית שבי, שהיא לבד יכולה להניע אותי לפעולה ולהפוך אותי לדהירה של סוסת פרא אצילית.
פחדתי מתשוקה עזה שתגרום לי לרצות כמו שמעולם לא רציתי.
לפעול כמו שמעולם לא פעלתי. ליהנות, להתענג ולחגוג את החיים האלה כמו שמעולם לא העזתי.
פחדתי מהשורש שבו נמצא הכל.
פחדתי בעצם … מעצמי.

אני כותבת את זה בלשון עבר, כאילו הפחד הזה איננו.
אז הוא עדיין ישנו ועוד איך.
רק שבחרתי הפעם ללכת איתו. יד ביד.
לפחד פה בחוץ. בגלוי. ובינתיים ליצור ולעוף על החיים שלי.
בחרתי כי למדתי כבר שאני ראויה.
ואם אני ראויה אז כל אחת, בדיוק כמוני.

אני מספרת לך פה על דרך שעברתי.
דרך שאני עדיין עושה.
דרך שהתחילה מעסק חדש שעמד במקומו יחד איתי.
דרך שעברתי בכנסים עסקיים של השמות הכי גדולים.
בלימודי שיווק.
אינסוף כלים וטכניקות שפגשתי.
שום דבר לא נגע בי ולא השפיע עלי,
כמו מה שבאמת קרה אי שם עמוק בתוכי.
מאחורי הקלעים –
במעמקים הכי מסתוריים שלי.

שם אני מגלה היום את מה שאף אחד לא לימד אותי בכל השנים האלה.
את הכוחות הכי טבעיים שבהם אנחנו כנשים יכולות להשתמש,
כדי להקפיץ את התוצאות שאנחנו מקבלות בעשיה.
כדי לבטא את עצמנו בחופשיות.
בלי סבל. בלי מאמץ. ובלי לשבור את הראש כל כך הרבה.
ואפילו לעשות את כל זה בתדר
ובתודעה של חגיגה ועונג אינסופי.
…To Be Continued