כשאת הולכת עד הסוף עם החלום שלך.. (במקרה שלי – העשיה הזאת).
יהיו רגעים בהם תרצי לברוח. לעזוב הכל ולעוף הרחק מכאן.
את תמצאי את כל הסיבות למה לא. למה את עדיין לא מספיק. ולמה אי אפשר.
את תפחדי שזה לא יעבוד. שאנשים לא ירצו. שיש לך עוד הרבה מה ללמוד.
ובשורה התחתונה…. את תמצאי את עצמך משותקת מפחד.
כשכל הפחדים הקיומיים הכי חזקים שלך מסתדרים בשורה…
וכל מה שהם רוצים זה להגן עלייך מהנורא מכל – מכישלון. מאכזבות.
ובעיקר מההלקאה העצמית ותחושת האפסות שאולי תרגישי כשזה קורה.
הפחד הזה קיים בך מאז ומתמיד. אולי מילדות מוקדמת כשחווית נטישה או אכזבה.
אולי מחיים אחרים. אולי מטראומות ישנות.
היי בטוחה שהוא ימצא את הדרך שלו לעבור בתעלה שמאפשרת לחיים לזרום דרכך, אם רק תאפשרי לו מקום ולא תנסי לברוח ממנו.
כי כשאת בורחת מהפחד.
את בורחת גם מהחלומות שלך ומההתמודדות עם מה שההגשמה שלהם מביאה לחייך.
את בורחת גם ממה שהכי מפחיד אותך ברצון הכי עמוק שלך.
ובעיקר את בורחת מהעוצמה האנסופית האדירה שלך..
שיכולה לצאת לאור כשאת מאפשרת לעצמך להרגיש. הכל.
כי שם בדיוק טמון המפתח ל"כן" הגדול שלך.
ואין דרך להגיע אליו (בחוויה שלי) אלא אם כן עברת את כל הרגשות שבדרך בין ה"לא" ל"כן".
אולי תצליחי באופן חלקי לברוח מהפחד (ומרגשות אחרים) ולעשות עוד כמה צעדים קדימה. אולי אפילו תתקדמי. תעשי כברת דרך משמעותית. אבל אז משהו יתקע. או יעצור.
ההדחקה הרגשית גם היא אהובה, ומובנת.. זה לא קל. ולפעמים האתגר קשה מדי לעיכול, אז מדחיקים וגם זה בסדר.
ויחד עם זאת, כשאת בהדחקה רגשית לאורך זמן, של משהו ענק. גדול שמנהל אותך…
אז את בעצם מנותקת מהכוחות הכי הכי גדולים שלך.
אותם אלה שבאמצעותם את יוצאת לעולם. מאירה. עושה טוב. משפיעה. יוצרת שפע בחייך.
אז אני מזמינה אותך להמשיך ללכת את הדרך.
להרגיש הכל. פשוט לסמוך שהרגש יעלה ויזרום הלאה בזמן שלו.
ככה התנועה שלך קדימה מובטחת בעקביות. באומץ גדול.
באפשור לעצמך להיות מי שאת ואיך שאת.
בלי צורך להפוך לסופר וומן כדי להצליח.
כי את לא סופר וומן. גם אני לא. אף אישה היא לא.
ויחד עם זאת, עם העוצמה והכוח שבך את יכולה להזיז עולמות במחשבה. ברגש. במבט.
אז קחי את העוצמה שלך ולכי איתה.
היא תעבור איתך הההההכל.
יש בך אינסוף ממנה, אז אפשרי לה להוביל אותך בדרך.
** מזמינה אותך לצפות בסרטונים:
איך להמשיך ליצור, לשחק וליהנות יחד עם הפחד?
באהבה גדולה,
יוליה אור לב