ימים מאוד חזקים עוברים עלי לאחרונה. המהות הנקבית מבקשת לדבר דרכי. אני יודעת ומבינה שבאתי לעולם הזה בדיוק מתי שבאתי, כדי שעכשיו, בימים בהם שינוי מהותי מתרחש בעולם, אהיה מוכנה להיפתח לידע שמגיע אלי. המהות הנקבית מתעוררת בתוך כל אחת ואחת מאיתנו. זה הזמן שלה לצאת לאור. היא מביאה איתה ידע חדש שאני עצמי לומדת, חווה, מיישמת ומלמדת. ברמה הפרקטית – המסתורין הגדול ביותר עבורי זה איך להביא את המהות הנקבית לעשייה, לעסקים, ליצירת כסף, קריירה. בתחומים האלה בעולם שלנו היא כמעט ולא קיימת. אני מביאה אותה. לומדת להתמסר אליה, לחוות אותה. הולכת אחריה בלי לדעת.
המון זכרונות עולים מימים קדומים. התעוררות מאוד חזקה של כל הפחדים העמוקים ביותר שאני נושאת מעצם היותי אישה. הרבה כאב עובר דרכי ומתנקה בעדינות, כאילו מאחורי הקלעים. תמונות עתיקות מופיעות לנגד עיני ואני נמצאת לרגע בעולמות אחרים. עולמות בהם היינו חנוקות. נאנסות. נרדפות. מושמדות באכזריות. זה הזמן להביא ריפוי למקום הזה בתוך כל אחת מאיתנו.
אלו ימים מאוד חזקים של חיבור לעוצמה הנשית הפנימית שלי. מתעוררת אני שלא מפחדת להביע את הקול שלי יותר. שלא מפחדת להיות חלשה. או חזקה. שלא מפחדת מהידע שיש בי, שמבקש לעבור דרכי. שעומדת מול העולם ומדברת את קול האמת שלי. גם אם לי עצמי אין ממש מושג על מה אני מדברת. אבל יודעת מעבר לידיעה שזו האמת. אני נזכרת בימים שהיינו חופשיים וחופשיות בטבע, כשאמא אדמה לא הייתה מושג תלוש מאיזה ספר מקראי. אלא האדמה שעליה אנחנו חיים. זו אותה האחת שעליה אנחנו דורכים יחפים, הולכים לישון בלילה עטופים בעלים גדולים. מחובקים בשבט. מחוברים לעצמנו. למהות שלנו. לאור ולחסד שלנו כבני אנוש.
אני כותבת את זה והדמעות זולגות כאילו אין להן ישות שמחוברת אלי. הן לא שואלות אותי לאן לרוץ, לאן ללכת, מתי לעצור. בדיוק כמו המהות הנקבית במלוא יופיה והתגלמותה האלוהית. היא ידעה כל כך הרבה כאב לאורך השנים. את הכאב הזה באתי לכאן לרפא. להביא לכאן אור שלא יזהה את החושך כשיראה אותו מרחוק. להביא לכאן דרך שונה. שאין לה מתחרים במציאות כי אין מי שחשב עליה קודם. כי זה מטורף בכלל לחשוב אותה ולהישאר שפויים אל מול המציאות הנוכחית. אז אני חושבת אותה, ונראה לי שכבר מזמן לגמרי יצאתי מדעתי. אז אני מרשה לעצמי עוד קצת.
בעוד מספר שנים יהיה כאן מקום שבו נשים יוכלו לרקוד, ללכת יחפות, עם חצאיות, עם חליפות עסקים, להביא אחת לשניה חיבוק חם ולראות אחת את השניה באמת. הן יעשו יחד עסקים, ולא ידפקו חשבון לעולם בחוץ שחושב שהן משוגעות. הן יביאו את האור והעוצמה שלהן לעולם, ויהיו השראה לנשים שבאות אחריהן. בעוד מספר שנים יהיה כאן אור כל כך גדול של נשיות כמו שהעולם לא ידע אף פעם, מאז שהוא שכח. בעוד מספר שנים זה יהיה מובן מאיליו שיש מעגל נשים באמצע ארוחת צהריים במשרד. ולא, אישה לא תהיה אחת לשניה זאבה רעבה, אלא חתולה מלטפת, כי במהות אנחנו אחיות.
זה העולם שהשתגע ועשה מאיתנו פקעות עצבים תחרותיות וקשות. זה העולם שהשתגע ולקח מאיתנו את החופש להיות מי שאנחנו, ואנחנו איפשרנו. אז די. פשוט די. ואני אומרת את זה בשלווה. בלי עצבים ובלי לכעוס. אני אומרת את זה מתוך השלמה פשוטה עם המציאות כפי שהיא בדיוק, עם הרצון והיכולת שלי, שלנו, לשנות אותה.
כאן ועכשיו אני מתחייבת בפני עצמי שאעשה בדרך הזאת רק מה שמרגש אותי באמת מהלב ומהבטן. שלמרות שיש ים של דברים חשובים לעשות ועולם ליצור, אני עושה את זה בכיף ובשלווה. שום חזון לא ישעבד אותי. שום חזון לא יקח לי את החופש. ועם זאת כשאני שמה את הלב שלי במטרה, והמטרה הזאת גלויה וניצבת לנגד עיניי… זה כבר קרה. עכשיו רק נותר להגשים.
באהבה גדולה לכל האחיות שלי.
אהבת? עשי לייק והגיבי. על מנת להגיב עלייך להיות בעמוד הפוסט