לפני כמה שבועות התארחתי אצל חברה בפרדס חנה. באותו ערב שישי הייתי מוזמנת למעגל שירה בקצה השני של המושבה, ולמרות שידעתי שהרבה מהחברים שלי הולכים להיות שם, הרגיש לי לא לחפש טרמפ, אלא דווקא ללכת ברגל. בחישוב פשוט .. שעה הליכה. זה לא היה הגיוני כל כך, אבל החלטתי לזרום עם הקריאה. לא דמיינתי ולא האמנתי עד כמה ההליכה האחת הזאת הולכת להיות משמעותית עבורי. עד כדי כך שתשפיע על שארית חיי ותשנה את כל התפיסה וההתנהלות שלי בעסק .. היום, במבט לאחור אני יכולה לומר בלב שלם שקיבלתי מתנה אדירה.
עכשיו לפני שאני ממשיכה בסיפור .. חשוב לי לעשות רגע פאוזה, ולציין שאני טיפוס אש במהות שלי. ולרוב כשאני הולכת במטרה להגיע לאנשהו (בחיים ובעסק) הנטיה הטבעית שלי היא לעשות ספרינטים. כלומר, להתחיל ללכת ומייד להגביר את הקצב ממש חזק. זה לא משהו שאני עושה במאמץ. פשוט ככה אני רגילה, כי הנטיה הטבעית של אש היא להתלהט מהר.
יחד עם זאת, לאורך השנים שמתי לב, שאחרי ספרינט חזק ומהיר כזה, שבו אני גם מייצרת שפע של עשיה, אני חייבת לעצור ולנוח. פשוט כי לי לא עושה טוב לפעול בקצב טורבו בלי סוף, ואני צריכה לאזן.
אז באותו יום שישי יצאתי מהבית, וכהרגלי, מהר מאוד מצאתי את עצמי בעיצומו של ספרינט .. כשלפתע קול עמוק התחיל לדבר מתוכי
"תאטי… לכי לאט"
בשניה הראשונה התבלבלתי.
אבל אז הרגשתי את הקריאה מהרחם,
התמסרתי לגמרי והורדתי הילוך.
בהתחלה ככל שהאטתי את הקצב ועשיתי כמה צעדים איטיים ..
האוטומט הטבעי שלי רצה שוב לחזור לספרינט הרגיל.
אבל שוב ושוב שמעתי בתוכי את אותו קול שאומר
"לאט… לאט. תנשמי. תרפי.
תתמזגי עם הצעדים. תרגישי את הרוח בפנים. הסתכלי מסביב"
מרגע לרגע מצאתי את עצמי נמסה אל תוך הקצב החדש.
איטי יותר. נעים יותר. נוכח יותר.
ובתכלס..
קצב שבתוכו אני יכולה להירגע, להרפות ולנוח.
הדבר המדהים שאליו שמתי לב .. זה שככל שאני הולכת יותר לאט,
נהיה לי כל כך קל כל השרירים רפויים. אני נחה בתוך גופי.
עד כדי כך נחה ..
שאני כבר בכלל לא שמה לב שאני הולכת.
וכשאני בהוויה הזאת, בתדר הזה, אני כבר ממש לא מתעסקת בכמה עוד יש לי ללכת או, כמה כבר עברתי (או השגתי).
במקום זה, עונג רך, עדין ואינסופי מציף אותי תוך כדי הדרך.
עונג שזורם בגופי ובתודעתי.
מהר מאוד מצאתי את עצמי נהנית מהשבילים. מהעצים.
מרגישה כאילו נכנסתי אל תוך מציאות של קסם.
גם כשהגעתי למרכז המושבה (מי שמכיר יודע שאין שם שום דבר מיוחד) המשכתי להרגיש את הפליאה מכל דבר שהעין שלי זיהתה.
מהתדר המדהים שעבר דרכי. מנוכחותי.
ככל שההליכה התקדמה הרפיתי ונמסתי עוד ועוד ועוד יותר.
כמו במעשה אהבה.
שמתי לב לכל חלק בגופי שהיה מכווץ, או עייף מההליכה,
והרפיתי אותו עד שכבר לא הייתה שם אף טיפת מאמץ או כיווץ.
וגם כשכבר הרגשתי שיותר לאט מזה אני כבר לא יכולה,
הקול המשיך להנחות אותי
"תרפי עוד.. לכי לאט יותר. ועוד יותר…
אין באמת לאן להגיע.
את כאן עכשיו"
בניגוד למה שהיה נדמה לי שאפשרי עבורי .. הורדתי את הקצב עוד ועוד..
והאוטומט שרגיל למשוך אותי לרוץ קדימה..
שקפץ לאורך הדרך,
יותר ויותר נרגע.
בתוך הנוכחות אפילו שמתי לב מתי בדיוק האוטומט הזה של "לרוץ מהר" מופעל. קלטתי שבכל אותם פעמים, רגע לפני נ ב ה ל ת י ממשהו.
אז יכולתי לנשום עמוק ולהאט את הקצב חזרה.
הקול הפנימי גם כיוון אותי לשים לב
כמה אני פתוחה לקבל כשאני הולכת או פועלת בקצב רצוף, עקבי ואיטי.
לעומת הקצב המוכר של ריצה-עצירה.
שלא באמת מאפשר פניות להכיל שום דבר.
ולפעמים גם לא לשים לב למתנות הרבות שבדרך.
קלטתי שפתאום אני כבר ממש לא צריכה לעצור ולנוח.
שאני חופשיה ופתוחה להתקדם לעבר היעד בלי להתעייף מהקצב האינטנסיבי. בלי להתאמץ.
שמתי לב כמה זה כיף ומענג.
כמה הגוף שלי חוגג ופתוח תוך כדי הדרך.
כמה זה פשוט וקל לפעול מתוך כזה מקום נינוח, שקט ומחובר לעצמי.
ובעיקר, שמתי לב כמה קצב נינוח כזה מאפשר לי מרחב וחופש
ל ה י ו ת א י ש ה.
המהות הנקבית מלמדת אותנו לנוח ברגע הזה. להיות עכשיו.
להיפתח ולקבל את המתנות שהדרך מביאה איתה,
לעומת לצוד, להשיג או להפעיל כוח.
למעגל השירה, הגעתי לבסוף אחרי שעה,
בדיוק כפי שהמפה הראתה מלכתחילה,
בתחושת התרוממות נפש,
חיבור עמוק לעצמי ולגוף,
מלאת אנרגית חיים ועונג.
והדבר המדהים ביותר הוא
שהרגשתי שלא הלכתי יותר מעשר דקות.
פשוט כי נחתי ונהניתי תוך כדי הדרך.
וזה בדיוק מה שמאותו רגע אני עושה גם בעסק שלי.
מי אנחנו ?
● נשים מעוררות השראה – יוצרות, יזמיות ונשים בעלות עסק שיש להן מה להגיד.
נשים שמבקשות להביע ולבטא את עצמן מתוך חופש, שחרור ותשוקה שנובעת מבפנים !
● נשים שכבר מביאות את עצמן לידי ביטוי, שרוצות לשמוח וליהנות מהדרך כאילו הייתה משחק.
● נשים שיש להן מה להביע ולהשמיע מעל במה – שרוצות אמון. חופש להיות מי שהן באמת. והשראה לצאת לדרך מתוך חיבור עוצמתי לתשוקה היצירתית שלהן.
קבלי ישירות למייל כלים פרקטיים והשראה – לביטוי, יצירה ועשיה מתוך חיבור לאנרגית חיים ולתשוקה יצירתית:
* חשוב לי שתהיי כאן רק אם את רוצה. בכל רגע תוכלי לעזוב בלחיצת כפתור.
הפרטים שלך שמורים ומוגנים.
אהבת? לחצי לייק ושתפי עם החברות שלך