בין השורות ובנבכי הטקסט פזורות מתנות. אני מזמינה אותך לקחת איתך, ולו אחת, ולהפוך להיות קוסמת בעולמך.

אישה "מצליחה" בעולם גברי

מאז ומעולם אני זוכרת את עצמי אישה מאוד נשית. תמיד הייתי כזו אך לא תמיד איפשרתי לעצמי להיות. אחרי הכל העולם שלנו, נכון להיום, עדיין מתנהל בדרך גברית. הישגיות, חתירה למטרה, מיקוד, תכליתיות, פרקטיות, הצלחה שנמדדת במספרים, רווחיות, מהירות, תרבות ה"אינסטנט"…. You name it. על זה העולם עומד ומתבסס. זה נוכח בכל מקום, בייחוד בעולם העסקי ובדרגים הגבוהים שמנהלים מדינות, ומנהיגים את העולם.

רוב הנשים שבחרו לקחת חלק משמעותי ולהצליח בעולם הזה הפכו בלי לשים לב להיות גברים – בהתנהלות שלהן, בצורת חשיבה, בדרך חיים. וזה לא כי הן לא חכמות, לא כי הן רוצות או מנסות להיות מי שהן לא, ולא כי הן לא מבינות ויודעות את המהות הנשית. פשוט כי אלו הם כללי המשחק, ומי שרוצה להצליח מן הראוי שתדע להתאים את עצמה לקצב החיים ולערכים שלהם. זה קרה וממשיך לקרות מעצמו בכוח האינרציה לנשים מדהימות ומוכשרות רבות שאני פוגשת בדרך לאורך שנים. נשים שהתנתקו מהמהות הנשית, עטו עליהן שריון קשקשים עבה, ונבלעו בתוך ים של עבודה ועשייה, הצלחה על הנייר, ועמוק בלב תחושה שהן עוד רגע נעלמות לעצמן. בדרך כלל, אחרי שנים של עייפות ושחיקה גם זה מגיע.

לנשים האלה מאוד קשה ומאתגר לחיות חיים בריאים, ליהנות, להיות אמהות נוכחות ומכילות, בנות זוג אוהבות, חברות טובות ושותפות לחיים, וגם להצליח בעשייה ולממש את עצמן. בסופו של יום, דבר אחד תמיד בא על חשבון האחר, והן מוצאות את עצמן מתוסכלות, ממורמרות ולא ממומשות, לפחות באחד התחומים, לרוב ביותר. זה עולה בבריאות, חוסר באהבה, ניתוק רגשי ובדידות קשה, תחושה של "אני לבד והכל על הגב שלי". וגרוע לא פחות – בפירוק זוגיות או נישואין, ניתוק מהילדים שגדלים בלי אמא ומרגישים נטושים, אובדן התשוקה ותחושה תמידית של פספוס החיים. מעטות הנשים שמצליחות לשמור על איזון ושפיות, שלא נדבר על אושר.

סוג אחר של נשים הן כאלה שמסרבות לקחת חלק במשחק הזה. אני סרבתי, וכמוני נשים רבות שאני מכירה. נשים מדהימות, מוכשרות, מיוחדות בטירוף. אחת אחת מלכה בדרכה, גם אם לא תמיד רואה ומכירה את המלכה שהיא. נשים שפשוט לא הסכימו להיכנס לנעליים שלא מתאימות למי שהן, ונשארו איפשהו בין לבין. בין מימוש חלקי, לרצון מאוד גדול לפרוץ החוצה, לחוסר מימוש מוחלט וחוסר אמונה במי שהן וביכולת שלהן להצליח. זה נוגע לליבי לפגוש נשים כאלה, כי הייתי שם ואני מכירה את המקום הזה כל כך טוב. יחד עם זאת, אני גם שמחה לפגוש אותן, כי היום אני יודעת שיש דרך אחרת לחיות ולממש. אני יודעת שזכיתי והתברכתי, כי לא רבות הן הנשים בעולם שמכירות את הדרך הזאת. אני קוראת לה דרך הנשיות – מימוש עצמי מתוך תשוקה וחיבור לעוצמת הרחם והלב.

הסיפור שלי – מלוחמת לקוסמת

באופן אישי סרבתי לקחת חלק ב"משחק הנורמטיבי", לא כי לא רציתי להצליח, ההיפך הגמור הוא הנכון. ולא כי הבנתי מה בדיוק לא עובד לי, וקיבלתי החלטה עקרונית לעשות שינוי. סרבתי כי ניסיתי וממש סבלתי. לא הייתי מסוגלת בשום דרך וצורה להתרחק כל כך מהמהות הכי בסיסית שלי, המהות הנשית, רק למען "הצלחה". רכות, חמלה, רגישות, הכלה, קבלה, אינטואיציה חזקה, חשיבה מעגלית, משחק, הקשבה לעצמי, לגוף שלי, לצורך שלי בכל רגע ורגע… הצורך בשעות שינה מאוזנות, בשעות עבודה שפויות, בעצירה לצורך התכנסות פנימה כשאני במחזור, עבודה לפי המקצב הפנימי שלי שהוא כל כך חכם ויודע. עשייה מתוך חיבור לתשוקה, לאש שמניעה אותי כמו ריקוד מתוך שמחה והנאה מהדרך, חיבור לאדמה, לשקט, ללב…

אז מצאתי את עצמי עושה את מה שחשוב לי באמת – מתפתחת ברמה האישית, לומדת, חוקרת את המהות שלי, את העולם הפנימי והחיצוני, אבל לא מרוויחה כסף מתוך היצירה שלי. לא מביאה את העוצמה שלי לעולם, לא מביאה לידי ביטוי את מי שאני באמת. כי בתכלס לא מצאתי איפה. לא בעבודה לפחות, לא בעשייה. עשיתי את זה בשקט בשקט בין הצללים. התחבאתי כי הייתי כל כך שונה בסביבה שלי. כל כך לא מובנת בעולם הנורמטיבי והקונבנציונאלי שבו גדלתי.

עמוק עמוק בפנים ידעתי מי אני ולמה אני מסוגלת! עמוק עמוק בתוכי ידעתי שיש לי שפע של מתנות לתת. עמוק בפנים ידעתי שאני מנהיגה! שאני מכירה דרך, שהיא הדרך הנכונה לי ולעוד שפע של נשים ואנשים. ועמוק עמוק בתוכי נשרפתי…! נשרפתי כי לאש הזאת שכל כך ממלאה אותי מבפנים לא היה מקום להתבטא. נשרפתי כל כך חזק מבפנים שהייתי חייבת להישרף גם מבחוץ. איפשהו האנרגיה הזאת הייתה חייבת לקבל ביטוי.

הייתי בהרס עצמי כל כך גדול, שלא ברור לי בכלל איך יצאתי מהמקום הזה שפויה ובחיים. מערכות יחסים הרסניות, בחירות שידעתי שיביאו אותי לתהומות נמוכים, גבולות שבדקתי שוב ושוב כי הייתי חייבת סיפוק וריגושים, מעברים חדים מקיצוניות לקיצוניות שהעלו את סף האדרנלין כל פעם לשיאים חדשים. משהו בי זעק בקול רועם. לא באמת אהבתי את עצמי מבפנים כמו שאני. אפילו לא טיפה. לא באמת הכרתי בעוצמה הפנימית האמיתית שלי ובמי שאני.

באותה תקופת חיים, שנראתה כמו נצח מתמשך, עבדתי בעבודות שלא אהבתי וגם אף פעם לא התחייבתי אליהן באמת. שיווק. מכירות. ניהול. בעיקר גיליתי מה אני לא רוצה לעשות ואיזה אדם אני לא רוצה להיות בעשייה שלי ובכלל. על הנייר דווקא הצלחתי בכל מה שעשיתי, אבל זו לא הייתה הצלחה אמיתית מבחינתי, ולכן גם מהר מאוד דאגתי להכשיל את עצמי, כי עמוק בפנים כל כך כעסתי שאני בכלל נמצאת במקומות האלה! ולמה אני חיה את חיי על פי ערכים ומממשת מטרות של אנשים אחרים?? זה היה בלתי נסבל אבל הייתי חייבת להתפרנס אז המשכתי.

מאז שאני זוכרת ידעתי שאהיה עצמאית, שאעבוד עם נשים, ולאורך כל הדרך הזאת הכנתי את עצמי לרגע שאהיה מוכנה לצאת החוצה אל העולם. לשמחתי הרגע הזה הגיע. אבל עוד לפני כן, זה היה בוקר אחד שהתעוררתי בהודו ונשבעתי לעצמי שמעכשיו אני הולכת להיות עצמאית (!). שמעתה והלאה אני עושה אך ורק את מה שאני אוהבת. ושכל החיים, האנשים, המצבים והסיטואציות שלא תומכים בזה יכולים לקפוץ לי! הצבתי גבול והוא היה ברור. לא היה לי שמץ של מושג מה אני הולכת לעשות ואיך. למען האמת, רגשית עוד לא הייתי מוכנה לעבוד עם נשים, הכלים הפנימיים שלי עדיין לא היו מספיק רחבים כדי להכיל נשים אחרות. אפילו לא את עצמי.

אבל זה לא עניין אותי. החלטתי ששכירה אני יותר לא אהיה, שאני מוצאת דרך. ומצאתי. כעבור יומיים חזרתי לארץ כמתוכנן, והתחלתי לעבוד עם חבר טוב במכירות פרסום באתר האינטרנט שלו כפרילאנסרית. דווקא התחברתי לתחום ולאנשים, הכל היה טוב ויפה ועדיין מהר מאוד הבנתי שזה לא זה ושאני לא נשארת. מה שכן, באותה תקופה הספקתי לטעום את טעם העצמאות. ואת הטעם הזה (שלא היה מאה אחוז מתוק אני חייבת לציין) כבר לא הייתי מוכנה להחליף באף טעם אחר.

אז מה אני עושה עכשיו…? ממה אני מתפרנסת? איך אני מביאה את עצמי למקום שבו אני רוצה להיות? האמת היא שלא היה לי שמץ של מושג! הייתי בכאוס מוחלט בכל תחומי החיים, מלאה ברעיונות, חדורת מטרה ונחושה ליצור לעצמי חיים חדשים, דקה לפני סיום חוזה דירה בתל אביב, לא מבינה איפה אני הולכת לגור בעוד מספר ימים, מבוהלת וממוטטת כאילו כל הקרקע שעוד נותרה נשמטת מתחת לרגליי, ובעיקר לבד, בהרבה מובנים במציאות, ועוד יותר בתחושה.

רצו החיים וגלגלו אותי לדירה שלא אהבתי בלשון המעטה, וכל ההרפתקאה שיצרתי לי נראתה פתאום כמו צניחה לתהום עמוקה, במקום עליה במעלה ההר שעל הפסגה שלו חלמתי. התמוטטתי רגשית וישנתי שבועיים. אחר כך קמתי והחלטתי שאני הולכת לעבור אימון אישי, תוך כדי שאני בעיצומו של תהליך אנרגטי עוצמתי.

ומשהו קרה שם. פתאום התחלתי לראות את עצמי מזוית אחרת ולקחתי את עצמי בידיים. פשוט התחלתי לבנות מחדש, לבנה אחר לבנה, חלק אחרי חלק בפאזל, את פסיפס חיי, בכל התחומים ובכל המובנים. לאט לאט יצרתי מחדש את מי שאני מתוך האמת הפנימית שלי. למדתי שיטות עוצמתיות של ריפוי אנרגטי ותרגלתי אותן, עד שלבסוף התחברתי למתנת הריפוי המולדת שלי. אותה אחת שלא למדתי בשום מקום, והתבררה כזו שהכי עוצמתית והכי עובדת עבורי – ממש מאפשרת לי לעשות "קפיצות קוונטיות" בלתי נתפסות שוב ושוב בהתפתחות ובחיים (אותה שיטה שבה אני עובדת עם נשים היום).

ה"היזכרות" במי שאני, במהות האמיתית שלי הייתה מדהימה וכל כך עוצמתית שבהתחלה לא האמנתי שאני חיה ונושמת במציאות את הכאן ועכשיו הזה. לקח לי זמן להבין סוף סוף שאני מוכנה. שאני חיה בכאן ועכשיו את הרגע שלו חיכיתי. העבודה שעשיתי עם עצמי בחיי, ביצירת החזון שלי, האמת הגבוהה שלה נחשפתי תוך כדי הריפוי האנרגטי שעברתי, השאיפות שלי בחיים, הרצונות – הכל התחבר.

מימוש בדרך נשית – אפשרי גם עבורך!

הבנתי שיש דרך לממש את כל מה שאי פעם רציתי ושזה אפשרי כבר עכשיו. שהדרך הנשית שתמיד האמנתי בה, גם אם לא תמיד ידעתי לקרוא לה בשם, נגישה ופתוחה עבורי. שאני יכולה להצליח בדרך הזאת מתוך חיבור לתשוקה העמוקה שלי ביותר שנמצאת בליבי. בדרך שלי, שאף אחד בעולם הזה חוץ ממני לא יכול להכתיב לי.

היא דרך שורשית ומהותית עבורי כל כך, שאיש לא יכול ללמד אותי איך ללכת בה. הדרך הזאת קוראת לי להכיר את עצמי. להקשיב ולעשות מתוך המקום הפנימי שלי. כן, היא גם מבקשת ממני ללמוד כלים. היא גם מבקשת ממני לרכוש ידע. אבל היא מכתיבה את הקצב. היא מכתיבה את התווים והמוסיקה שמתנגנת ברקע. ואני היוצרת והמלחינה שלה. אני היא הדרך עצמה. כשאני מחוברת למי שאני, יודעת אותי ומכירה אותי, איש לא יכול לדעת טוב יותר ממני. וזוהי בעיניי מהות הדרך הנשית להצלחה – מבפנים החוצה, בזרימה עם החיים.

זוהי המהות האמיתית שמבקשת לדבר דרך כל אישה. לגלות לה מתנות וסודות. לספר לה סיפורים שמשמעותיים להמשך התהליך וההתפתחות שלה בתוכו, לנתיב ההצלחה שלה. וזו הדרך שאני חוקרת, ומיישמת כבר שנים. רוב הזמן בלי להיות מודעת שזה מה שאני עושה. רוב הזמן הייתי בספקות מול הדרך המיוחדת והשונה שלי "להשיג" דברים, שהיא דרך של יוצרת וקוסמת. כשהייתי בספקות הייתי פונה החוצה לחפש את התשובות והפתרונות, ואז הייתי נלחמת ונאבקת. זה מעולם לא עבד (וניסיתי לא מעט).

תגידי לי את – כמה אנשים את מכירה שמאמינים בקסמים בעולם הזה? האם את מאמינה בקסמים? אני מכירה קסמים כי הם חלק בלתי נפרד מהמציאות היומיומית שלי. הם קורים לי שוב ושוב בלי מאמץ כשאני בנתיב שלי. מחוברת לעצמי ומקשיבה. הכל הופך להיות אפשרי. גם אם יש ספקות, פחדים ואתגרים. ויש! אבל אני חזקה וגדולה מהם.

זוהי לא קלישאה אלא מציאות יומיומית קיימת בחיי ובחיי נשים רבות אחרות. עוד הרבה לפני שעשיתי שימוש בכלים האנרגטיים שאיתם אני עובדת – הייתה לי בטן נשית חכמה. בדיוק כפי שלך יש ולכל אישה. הבטן הזאת היא האוצר הכי גדול ויקר שלנו. שם יש את כל התשובות והפתרונות. שם יש את כל המפתחות והדרכים. כל מה שצריך לעשות זה לעצור, להשתיק את כל הרעשים, לנשום ולהקשיב.

ואז לעשות ולממש. לזרום עם הדרך לאן שהיא מובילה, להיות בעשייה ויצירה בתוכה, ותמיד שוב ושוב לעצור ולהקשיב. לנוע ברכות במעברים האלה שבין הפנים לחוץ. הדרך לבד מגלה לאן ממשיכים. היא לבד מגלה מה המטרות ומה הייעדים. היא לבד מביאה את ההישגים שמפוזרים בצידי הדרך, וכל מה שעלינו לעשות זה להיפתח, להסכים לקבל ולאסוף אותם מהשביל. היא לבד ממלאה אותנו בשפע ובאהבה כמו שאולי לא ידענו מעולם. אלו הם רק חלק מסודות הקסם של מימוש בדרך נשית.

לפעמים כשאני סוטה לרגע מהדרך הזאת, כשנעלמת בתוך הרעש החיצוני והפנימי, בתוך הסחות הדעת, שוב אני מוצאת את עצמי מתאמצת, חושבת, מתלבטת, מפחדת… ואז דברים נתקעים, לא זורמים. וכל פעם מחדש חוזרת למסלול הטבעי שלי, ושוב נדהמת איך כל יצירה יוצרת את עצמה, איך כל עשיה כמו מייצרת את עצמה, איך כל רעיון ממציא את עצמו ואהבה תמיד נוכחת בדרך. גם שפע.

כשאני חושבת על זה עולה אל מול עיניי רקדנית בטן. איך היא נעה במעגלים, מזיזה את האגן כמו אלה, ולמרות שהיא מזיעה היא בכלל נראית כאילו היא משחקת או עושה אהבה. ככה נראה העולם הזה של נשיות שיוצרת ומממשת מתוך תשוקה והתרגשות. זה כיף ומאוד מאוד מרגש. ולעולם הזה אני מזמינה אותך באהבה גדולה.

שלך ,
יוליה אור לבי

מי אנחנו ?
● נשים מעוררות השראה – יוצרות, יזמיות ונשים בעלות עסק שיש להן מה להגיד.
נשים שמבקשות להביע ולבטא את עצמן מתוך חופש, שחרור ותשוקה שנובעת מבפנים !
● נשים שכבר מביאות את עצמן לידי ביטוי, שרוצות לשמוח וליהנות מהדרך כאילו הייתה משחק.
● נשים שיש להן מה להביע ולהשמיע מעל במה – שרוצות אמון. חופש להיות מי שהן באמת. והשראה לצאת לדרך מתוך חיבור עוצמתי לתשוקה היצירתית שלהן. 
קבלי ישירות למייל כלים פרקטיים והשראה – לביטוי, יצירה ועשיה מתוך חיבור לאנרגית חיים ולתשוקה יצירתית:

* חשוב לי שתהיי כאן רק אם את רוצה. בכל רגע תוכלי לעזוב בלחיצת כפתור.
הפרטים שלך שמורים ומוגנים.

אהבת? לחצי לייק ושתפי עם החברות שלך