בתוך הזרימה של החיים, בקו ישר או במעגלים. לצלילי מוסיקה או בשקט. בתוך מה שאנחנו קוראים לו ריקוד, או ברצף תזוזות שלא קשורות זו לזו. במטרה להמחיש רעיון או רגש. להעביר מסר או לצייר ציור. תנועה שבה אנחנו רוצים להגיע לאנשהו או פשוט נעים איתה בלי מטרה. ממהרים או שקטים. מכווצים או רפויים.

תנועה. מילה אחת וכל כך הרבה בתוכה…

כל חיי התסכלתי בהערכה ובהערצה על רקדנים מקצועיים, נפעמת מהיכולת שלהם לנוע בלי מאמץ. כאילו הגוף שלהם כולו נוצה, ויחד עם זאת הם מצליחים לעשות תנועות כל כך מדוייקות, אפילו חדות בתוך הריפיון המוחלט והטוטאלי הזה. כל חיי רציתי להיות כמוהם. שתהיה לי היכולת המדהימה לרקוד ככה – הכי חופשי ורך ועם זאת מדויק וחד כשאני בוחרת.

כשאני מתמסרת לריקוד הוא כמו צליל הנובע מהנשמה. אין לו תכנון או מטרה ברורה. הוא נובע ממני בדיוק כמו הכתיבה הזאת עכשיו. הכל אינטואיטיבי, מלא רגש, נולד ברגע, מת ברגע הבא ומתחלף באחר. אף פעם לא אהבתי (לא שניסיתי יותר מדי) ללמוד לרקוד משהו מובנה. after all תמיד הייתי ציפור חופשיה בנשמה שפורשת כנפיה ועפה במסלולים לא מסומנים, אז זה כל כך לא מפתיע. כשאומרים לי לחקות תנועה אני מתבלבלת. לא מבינה מה רוצים ממני. פשוט רוצה לנוע בתוך החיים כמו שהם בתוכי, כמו שאני בתוכם.

ריקוד תמיד היה עבורי חוויה מהפנטת. התפוצצות של אושר, שמחה, חופש ואקסטזה. לא תמיד הבנתי את זה, אבל מאז ומעולם דרך ריקוד התחברתי מאוד לנשיות שלי, לחופש, לחושניות, למיניות, לגוף שמכיל אותי באהבה ומאפשר לכל כולי לבוא לידי ביטוי. על רמקולים גבוהים במועדוני ענק רועשים והומי אדם, יחפה על האדמה בטבע, עם חברים במסיבה, אצלי בבית, סתם בחוץ באמצע שומקום. ברגע שאני נכנסת לקצב אי אפשר לעצור אותי. לא השעה ביממה, לא העייפות או החום מכריעים.

לא מעט בחיים שמעתי מאנשים שאני זזה בקצב שלי, בלי קשר לקצב המוסיקה. זה כי לא תמיד אני רוקדת עם הביט שיוצר את המקצב הבסיסי של השיר המתנגן. לפעמים דווקא בא לי לנוע לאט וברכות בתוך מוסיקה מפמפמת, או הפוך. אני בכלל מחוברת עכשיו לחליל ברקע. הוא בא לי טוב ומניע אותי הכי מדויק בהתאם למקצב הפנימי הנוכחי שלי. הבחירה הזאת של הגוף לנוע לפי מקצב או צליל מסויים, מאפשרת לי לבטא צדדים וחלקים שונים באישיות שלי, לבחור בדרך הייחודית שלי על פני האופציה  "ההגיונית" הראשונה ולאפשר לעצמי פשוט להיות כמו שאני בתוך תנועה.

כן, גם לי היו זמנים שרקדתי "יפה" (בעיקר במועדונים), אך עם הזמן למדתי להתחבר לתנועה של הגוף, זו הטבעית, המשוחררת, חסרת המעצורים, נושמת בתוך התנועה, זזה בלי להתעסק באיך נראה ומי מסתכל. ויחד עם זאת, עדיין היה בי הכיווץ הזה שהתאמץ להחזיק את השרירים. פחדתי שאם אשחרר לגמרי "אתעלף" על הרחבה ולא אצליח לרקוד.

לאט לאט התחלתי לחקור. איך זה מרגיש לעמוד, ללכת, לנוע במרחב בלי מאמץ, מתוך רכות בכל הגוף, בשרירים. ויחד עם זאת לדייק, יחד עם זאת באמת לרקוד, לא לאבד את שיווי המשקל שלי, להישאר יציבה, נתמכת, מוחזקת על ידי השלד, עמוד השדרה, העצמות שמהוות גזע לעור, לשרירים, לבשר.

מצאתי את עצמי בקושי זזה בתוך מוסיקה רועשת וקצבית, נושמת, מוצאת את הכיוונון הפנימי העדין שלי, מתחברת לקרקע, ליציבות, נושמת ומרפה. מזרימה חמצן לכל המקומות המכווצים, החסומים בגוף, מכניסה אליהם אוויר, מרחב, חופש. מצאתי את עצמי שמה לב לכפות הרגליים כשהן דורכות על האדמה בזמן שאני הולכת, רוקדת, נושמת לאזורים שונים בגוף, מתחברת למקומות שלא היכרתי את ההרגשה שלהם מבפנים.

עם הזמן למדתי לזהות בתוכי את התנועה והזרימה הטבעית והפשוטה בתוך המוסיקה. את התנועה המהירה והמאוד מורכבת שמפעילה את רוב השרירים בגוף, כשאף אחד מהם לא מכווץ או מחזיק דבר. אני נעה בקצב מוטרף ויחד עם זאת נחה בתוך התנועה. נושמת. רפויה. רכה. יכולה להמשיך ככה שעות, ושום דבר לא כואב. רק מים ואוויר, הרבה הרבה נשימה ומוסיקה שאני מאוד אוהבת שלוקחת אותי למסע. לא צריכה כלום מלבד זה. בתוך התנועה אני משחררת ומשתחררת, פוגשת מגוון רגשות, מרפה אל תוכם, זזה איתם עד שהם מתחלפים באחרים, בוכה אולי, אולי צוחקת ומאושרת. פשוט אני בתוך האינסוף הזורם הזה.

אחת הדרכים שאני הכי אוהבת להתפתח דרכן זה שילוב בין מוסיקה, קול, תנועה וריקוד. זהו שילוב מנצח בעיניי שמאפשר לתהליכים לקרות מדויק ויחד עם זאת מהר יחסית. כי תנועה מנערת הכל, ואז אפשר לשחרר את המיותר וליצור סדר חדש. המוסיקה מניעה על פי הקצב, לוחצת על נקודות, מעוררת השראה, מחברת לרגשות, וקול מאפשר להביע ולשחרר אותם בלי להיכנס למסגרת של מיינד ומילים. זו הסיבה שבסדנאות שלי אנחנו, בין היתר, תמיד רוקדות לצלילי מוסיקה מהפנטת שמחברת פנימה ועובדות עם הקול, מביעות, מבטאות. מה יותר מענג ומרגש מלהתחבר לגוף ולרגש שלנו דרך ריקוד משחרר במרחב מכיל ומאפשר…? כל כך קל יחסית לאפשר לרגש לעלות מבפנים לאור נרות, כשהחדר די חשוך, כל אחת עם עצמה, במרחב שלה, בתוך ספייס מוגן שבו יש תמיכה מצד אחד, ויחד עם זאת היא בפרטיות כמעט מוחלטת. הרי כל אחת עסוקה בשלה… מרגש לחוות ולראות את הלמידה שמתאפשרת, את התהליכים שקורים בתוך הריקוד.

דרך ריקוד ותנועה אני, בין היתר, מוצאת בתוכי את האיזון בין הנקבי לזכרי. התנועה הנשית הרכה שנובעת מתוך הסנטר והחיבור פנימה, יחד עם היציבות, הנחישות והדיוק שמביעה המהות הזכרית. השוני בין התנועות שנובעות ממני במקצבים שונים. היכולת לנוח בתוך תנועה ולאפשר לה לנבוע לעומת לעשות אותה, מה שיכול ליצור מאמץ מיותר. כל אלה הם מורים מדהימים. את הלמידה אני כמובן מתרגמת לחיים, לעשיה, למערכות יחסים. מעבר להרפיה בתוך התנועה עם עצמי, אני מזהה מאוד בברור את היכולת שלי להרפות ולאפשר לגבר להוביל אותי בריקוד. כל כך נעים ולא מובן מאיליו אחרי שנים של החזקה.

בתוך ההרפיה הזאת הרבה יותר קל להתמסר לחיים ולכוח המסתורי המניע אותם, להאמין שמישהו או משהו יכוון ויתפוס אותי ברגע הנכון, לעשות בלי מאמץ, בכל תחום, החל מעשייה בעסק, דרך שטיפת כלים, והליכה ברחוב כשאני ממש ממהרת. בתוך כל פעולה אפשר להרפות וליהנות ויחד עם זאת להגיע בזמן ליעד, לקבל תוצאות רצויות בלי מאמץ, בלי מאבק ובלי לבזבז או להשקיע אנרגיות מיותרות. למען האמת, זה הרבה יותר אפקטיבי בדרך הזאת. עבורי זוהי דרך הנשיות- דרך של הקשבה לאינטואיציה, ללב, וזרימה נטולת מאמץ.

לסיום, אני מזמינה אותך פשוט לרקוד. לא צריך ללכת לסדנה או למסיבה בשביל לשים שיר שאת אוהבת ופשוט לזוז בתוכו, לנוע איתו לאן שהוא לוקח תוך כדי נשימה, התבוננות ותשומת לב למה שעובר בתוכך בזמן הריקוד. תוך כדי הריקוד תפני את תשומת הלב שלך על שחרור והרפיית המתח בשרירים והקשבה פנימה. אם עולים רגשות תרגישי אותם, אם עולות מחשבות, התבונני בהן והרפי, ותמיד חזרי לגוף. אני עושה את זה כל יום וזו אחת המדיטציות האהובות עלי. יש הבדל משמעותי בין יום שבו רקדתי ליום שלא. זה מתבטא בנינוחות ובשלווה שלי, בשחרור השרירים בכל הגוף, בשמחה הפנימית שלי ועוד…

אני מאחלת לנו לרקוד, לנוע, לזרום בתוך התנועה, להרפות ויחד עם זאת ליצור, להגשים ולממש את כל החלומות שלנו, ופשוט להיות מי שאנחנו במרחב שלנו, עם המוסיקה הפנימית שמתנגנת בנו תמיד, או עם מוסיקת רקע שמתאימה ל-state of mind  הפנימי הנוכחי שלנו.

שלך באהבה,

יוליה אור לב

מי אנחנו ?
● נשים מעוררות השראה – יוצרות, יזמיות ונשים בעלות עסק שיש להן מה להגיד.
נשים שמבקשות להביע ולבטא את עצמן מתוך חופש, שחרור ותשוקה שנובעת מבפנים !
● נשים שכבר מביאות את עצמן לידי ביטוי, שרוצות לשמוח וליהנות מהדרך כאילו הייתה משחק.
● נשים שיש להן מה להביע ולהשמיע מעל במה – שרוצות אמון. חופש להיות מי שהן באמת. והשראה לצאת לדרך מתוך חיבור עוצמתי לתשוקה היצירתית שלהן. 
קבלי ישירות למייל כלים פרקטיים והשראה – לביטוי, יצירה ועשיה מתוך חיבור לאנרגית חיים ולתשוקה יצירתית:

* חשוב לי שתהיי כאן רק אם את רוצה. בכל רגע תוכלי לעזוב בלחיצת כפתור.
הפרטים שלך שמורים ומוגנים.

אהבת? לחצי לייק ושתפי עם החברות שלך